האם חלל גבוה לעומת חלל נמוך משפיע עלינו באיזשהי צורה?

אכן כן, ברמות שאנחנו לא מודעים אליהם.

גובה התקרה משפיע על יכולת קבלת ההחלטות שלנו. לא פחות.

אנחנו נוכל לשאוף גבוה אם נימצא במקום שיאפשר לנו לצמוח, תרתי משמע.

כאשר נימצא במקום עם תקרה נמוכה אנחנו נרגיש כאילו התקרה לוחצת עלינו, ונרגיש לכודים.

משום כך חוק תכנון והבניה מתייחס לגובה מינימלי לדירת מגורים, שהוא 2.5 מ'.

יש משמעות לצורה בה החלל מחולק באופן פונקציונלי, למשל אם המדרגות יחצו את החלל בין המטבח לסלון תיווצר חלוקה והרגשה כאילו הבית מורכב משני אגפים נפרדים והחלל יראה לנו קטן יותר.

זרימת החלל קשורה למיקום חללים סגורים לעומת חללים פתוחים וצורתם. הפתחים שנקבע בחלל כגון החלונות והדלתות יקבעו את האופן בו נחוש את המקום ונחווה אותו. פתח דלת הממוקמת בקצה הבית יגרום לנו לחוש את האורך של החלל לעומת מיקום באמצע החלל אשר יקצר אותו ויחצה אותו לשניים.

התקרה גם היא יכולה לשנות את צורתה, להיות ישרה, מעוגלת, מקומרת, מדורגת, בעלת פתח בתקרה או מכילה מפלסים נוספים וכל החלטה כזאת תשפיע ישירות על החלל בו נהיה.

הקירות גם הם יכולים לשנות את צורתם, ובכך להשפיעי על החלל, לדוגמא, קיר קמור מוביל אותך בעקבותיו לסופו של הקימור, לחלל הבא, קיר מעוגל יוצר מקום של שהייה, עצירה. קיר זוויתי יוצר תחושה של חוסר איזון וחוסר בטחון. ננסה להימנע מקירות כאלו בחללים אשר צריכים להעביר תחושת רוגע וסדר.

יש מגוון של חומרים העומדים לרשותינו בבואנו לעצב את מרחב המגורים שלנו, את מרחב העבודה הנתון.

לכל חומר יש משמעות בנוסף לתפקיד הפונקציונלי.

תפקיד פונקציונלי יכול להיות צורך אקוסטי במידה ויש רעש שנרצה לסלק מהמרחב שלנו, צורך בידודי במידה ויש רצון לשמור על משטר אנרגיה קבוע וחסכוני כך שהחום שאנו מחממים את הבית לא יברח לנו החוצה דרך גשרי קור כמו פרופילי החלונות ומנגד לא ייכנס לנו חום מבחוץ ונצטךך להשקיע אנרגיה ומשאבים בהוצאתו וקירור הבית מחדש.

תפקיד נוסף יכול להיות עמידה בתנאי סביבה קשים כמו רטיבות באזורים רטובים בבית או בחוץ, ולחלופין תחת שמש קופחת.

לכל חומר יש את אורך חייו, ואת אופי הזדקנותו. יש חומרים שנרצה לראות אותם בתהליך ההזדקנות שלהם וההשתנות עם השנים, כמו עץ גושני שמקבל אופי וזיכרון נעים עם השנים, ויש חומרים שהזמן לא עושה להם טוב ונרצה לשמר אותם ככל שניתן במראה חדש באמצעים שונים ובבוא הזמן להחליפם לחדשים ומתוך ראיה זו בסכום שנשקיע בהם ניקח בחשבו את אורך חיים הקצר יחסית ונתכנן את התקציב של הפרוייקט בהתאם.

מנגד החומרים שנבחר צריכים לתת מענה לצרכים עיצוביים של חלל: האם נרצה חלל חמים ומסביר פנים נשתמש בחומרים מסוג מסויים, או לחילופין אם נרצה ליצור חלל מודרני ומינימליסטי הבחירה תהיה בחומרים מסוג שונה.

רעיון החומר ומימושו הם שני דברים שונים.

כאשר אנו רוצים למשל, פרקט, ניתן למצוא חומרים דמויי פרקט אשר נותנים לנו הרגשה שונה לחלוטין מהרעיון של "פרקט" אפילו את ההרגשה ההפוכה. אנחנו צריכים לחשוב מדוע אנו רוצים את החומר המסוים ומה נותן לנו החיקוי שלו המנוגד לו לעיתים, למשל קרמיקה דמוית פרקט שהיא חומר קר ותעשייתי ובעצם מוליך שולל את המתבונן אשר רואה דבר אחד אבל מרגיש ברגליו משהו אחר לחלוטין.

המרקם של החומר הוא נתון נוסף שנרצה לקחת בחשבון. למשל האם בחלק של הבית המשמש למעבר נרצה חומר עם מרקם חלק או מחוספס? האם המרקם של הרהיט שליד הקיר המחוספס צריך להיות חלק או מחוספס, בניגוד לקיר או בדומה לו.

אויר

מיקום החלונות קשור למשטר הרוחות במיקום הבית או המשרד.

תכנון הבית קשור למיקומו. כל בית במיקום אחר צריך להראות שונה. יש המנסים לשתול בית ממקום אחר, ללא כל התייחסות לאתר בו הוא נמצא.

הקונטקסט, ההקשר של הבית הוא בין היתר משטר הרוחות, הכוונה מהיכן מגיעה רוח מערבית , הנושאת עימה בריזה נעימה מכיוון הים, קרירה המסיעה את החום העומד, המעיק. בריזה זו מסיעה גם אנרגיה רעה ויוצרת התחדשות ממשית של אויר רענן, והתחדשות אנרגתית וממריצה.

הרוח מכיוון מזרח היא רוח חמה הנושאת עימה את החמסין המעיק מההרים, חול ואבק.

יש המתייחסים למשטר רוחות בביטול, הרי יש מזגן וכל היום ניתן להישאר עם חלונות סגורים אטומים בפני העולם, אז זהו שלא. במוקדם או במאוחר תתחיל לנשום את הפחמן הדו-חמצני שפלטת ומבחינה אנרגתית אתה תקוע עם אותן אנרגיות.

כיוון האור משנה את איכות חיינו במידה שאנחנו לא יכולים להעריך. אור בעצם משפיע עלינו בצורה ביולוגית לחלוטין, פשוט מטעין אותנו באנרגיה חיובית. מחקרים הראו כי אנשים שאינם נחשפו מספיק לאור נכנסו לדיכאון וחסרו להם מרכיבים של ויטמין D, בקיצור אנחנו קמלים ללא אור שמש.

האור מגיע מכוון מזרח בשעות הבוקר, ועל כן נחשוב למקם חלון לאור מזרחי לחלל שבו אנו שוהים בשעות הבוקר המוקדמות.

האור מכיוון צפון הוא אור עקיף וקר ומתאים יותר לפעילות לימודית ונרצה לשלב אותו באיזור כמו ספרייה, או חדר לימודים.

האור מכיון דרום הוא אור הנמשך במשך רוב שעות היום וחללים בהם אנו שוהים במשך היום יוכלו להנות ממנו. החלל בכיוון זה יתחמם במשך היממה ויש להצליל אותו בהתאם עם הצללה אופקית השוברת את קרני השמש במידה ואנו רוצים לשלוט במידת הכנסת החום מבחוץ.

האור מכיוון מערב הוא אור לעת ערב, אור נמוך, בזמן שקיעה. אור מסנוור שלא נעים להיות במחיצתו ללא הצללה מתאימה. הצללה אנכית השוברת את קרני השמש.

יש לקחת בחשבון כי האור יוצר השתקפות למשל במסך הטלביזיה או המחשב ועל כן נמקם אותם בהתאם.

חשיפה לשמש ודהיה של בדים – ספות ווילונות גם צריכים להילקח בחשבון לגבי מיקומם בחלל הנתון.

כאמור, האור בעל תכונות חיוביות וגם תכונות שליליות אשר אנו צריכים לשלוט בהם באמצעות הצללה מתאימה והתאמה לחלל הנכון.

הסתכלות על תכנון אשר מצד אחד שומר על הקיים סביבנו ומצד שני משיג את ה"מחסה" שאנו צריכים לעצמינו ה"בית" או את מקום העבודה או את השירותים השונים כגון מרכז מסחרי, בית ספר וכו' תפיסה שלוקחת את הכל בחשבון נקראת "תכנון ירוק".

הכוונה שישנם משאבים טבעיים מוגבלים: שטח קרקע זמין מוגבל, כמות מים מוגבלת, אויר נקי ולא מזוהם, מחצבים מוגבלים, מקום לאיסוף אשפה מוגבל וכמות גדלה של אוכלוסייה, של משתמשים עם אורך חיים שגדל עקב התפתחות הרפואה המודרנית. כלומר אנחנו חיים במין קונפליקט בין הצרכים האישיים שלנו לאמצעים של הסביבה, באופן לוקלי, מקומי, מדינה קטנה עם צפיפות אוכלוסיה גבוהה בחלק מהמדינה, פיתוח מואץ במרכז הארץ בעיקר, באזורי הביקוש, יוצר לחץ על שטחים פתוחים ועל המשאבים שהזכרנו, מים, אויר ואשפה.

לכן בתכנון ירוק נחשוב איך נצמצם את מידת הבזבוז במשאבים הללו, למשל מים, ואיך נעשה בהם שימוש חוזר. למשל ניתן לאסוף את המים במערכת נוספת של צינורות, לטפל בהם בפילטור ביתי ואז להשתמש בהם שוב כמים אפורים, להשקיה ולהדחה בשירותים.

לקבלת חשמל "ירוק" גם ניתן ליצור מערכת סולרית לשימוש ביתי.

מיזוג הבית או המשרד יכול להיות מתוכנן בהתאם למשטר הרוחות ויצירת פתחים בגבהים שונים ליצירת סירקולציה של האויר החם, הסעה פסיבית, ללא הוצאת אנרגיה כגון חשמל, של האויר החם מתוך הבית החוצה, אפשרי אם ניקח זאת בחשבון בתכנון.

בידוד של הבית או המשרד, הכוונה שימוש בחומרים בעלי תכונות בידוד גבוהות, ישמור על החום או קור שאנו השקענו אנרגיה לייצר אותו וכך אנו חוסכים בעצם במשאבים וחוסכים בכסף.

אשפה, למשל, אפשר להפריד, לעשות שימוש חוזר ולשם כך יש צורך שיהיו לנו פחים נפרדים במתקן איסוף האשפה השכונתי, וגם בבית שלנו. נכון, המיון במספר פחים, תופס יותר מקום אך בראיה רחבה יותר, הוא מפנה לנו מקום.

תכנון לגובה, בצפיפות גבוהה של יחידות דיור לדונם, מפנה יותר שטחים פתוחים לכל הציבור, להבדיל מגינה פרטית לכל אחד בבית פרטי.

תכנון עירוני גמיש המאפשר ערבוב ייעודים, למשל בית מגורים בקומות העליונות ושטח מסחרי לחנויות בקומת הקרקע המקטין את השימוש במכונית וכך מקטין את זיהום האויר.

תכנון תשתיות לרכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית מרושתת היטב תעודד נטישה של הנוחות ברכב הפרטי ותקטין את הצריכה של דלק, זיהום אויר ותחזק את הזיקה של כל אחד לסביבתו ולזולת.